זכויות עובדים בהריון: כל מה שחשוב לדעת
תקופת ההריון היא תקופה מיוחדת ומרגשת בחיי אישה, אך היא גם מלווה בשינויים פיזיולוגיים ורפואיים שעשויים להשפיע על שגרת העבודה. חשוב שעובדות בהריון, כמו גם מעסיקים, יהיו מודעים היטב לזכויות עובדים בהריון המעוגנות בחוק, במיוחד בחוק עבודת נשים. זכויות אלו נועדו להגן על העובדת, על הריונה ועל התפתחותו התקינה של העובר, ולהבטיח שמקום העבודה יהיה סביבה בטוחה ותומכת. הכרת זכויות בהריון מאפשרת לעובדת לעבור את התקופה בביטחון ובשקט נפשי, ולהימנע ממצבים של ניצול או פגיעה. במאמר זה נצלול לעומקן של זכויות עובדים בהריון בישראל, נפרט את ההגנות המרכזיות, ההקלות המגיעות לעובדת ואת המצבים שבהם החוק מתערב כדי להגן עליה.
הגנה מפני פיטורים והפליה בזמן הריון
אחת מזכויות עובדים בהריון החשובות ביותר היא ההגנה המיוחדת מפני פיטורים והפליה. החוק בישראל רואה בחומרה רבה פיטורי עובדת אך ורק בשל היותה בהריון, והוא מעניק לה הגנה רחבה מרגע שנודע למעסיק על ההריון.
פיטורי עובדת בהריון – מתי זה אסור?
הכלל הבסיסי בחוק עבודת נשים הוא שאסור לפטר עובדת בהריון שהשלימה לפחות שישה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אלא אם כן התקבל לכך היתר מיוחד ממשרד הכלכלה (זרוע העבודה). הגנה זו חלה לא רק על פיטורים אלא גם על כל פגיעה אחרת בתנאי העבודה או בהיקף המשרה הנובעת מעצם ההריון. לדוגמה, אסור להוריד בשכר עובדת או להפחית את שעות עבודתה רק כי היא בהריון, ללא הסכמתה ומבלי שקיבלו היתר.
ההגנה מפני פיטורי עובדת בהריון נמשכת למעשה מעבר לתקופת ההריון עצמה. היא חלה גם במהלך חופשת הלידה וכן במהלך 60 הימים שלאחר חזרתה לעבודה מחופשת הלידה (תקופת ההגנה לאחר הלידה). כל ניסיון לפטר עובדת בהריון, בחופשת לידה או בתקופת ההגנה, חייב לעבור דרך הוועדה המיוחדת במשרד הכלכלה.
קבלת היתר לפיטורים – הליך חריג ומורכב
כאמור, מעסיק שרוצה לפטר עובדת בהריון שצברה ותק של 6 חודשים לפחות, חייב לקבל היתר ממשרד הכלכלה. חשוב לדעת שהיתר כזה ניתן במקרים מאוד נדירים ויוצאי דופן. המעסיק צריך להוכיח באופן חד משמעי ומשכנע שהפיטורים אינם קשורים כלל להריון. כלומר, עליו להוכיח שהסיבה לפיטורים היא עסקית אמיתית וכנה, שאינה קשורה למצבה של העובדת. לדוגמה, סגירת יחידה בחברה, קיצוצים רוחביים שאינם קשורים לעובדת ספציפית, או כשל חמור בתפקוד העובדת שהחל הרבה לפני ההריון ושתועד כהלכה.
גם במקרים שבהם הוועדה משתכנעת שהפיטורים אינם קשורים להריון, היא יכולה להתנות את מתן ההיתר בתשלום פיצויים מוגדלים לעובדת, מעבר לפיצויי הפיטורים הרגילים. התהליך עצמו כולל שימוע בפני נציגי משרד הכלכלה, הן למעסיק והן לעובדת, שבה כל צד מציג את טענותיו. הדגש הוא תמיד על ההגנה על זכויות עובדים בהריון.
דוגמה להבהרה: נניח שחברת סטארט-אפ נקלעת לקשיים כלכליים ומחליטה לפטר 20% מעובדיה, כולל מחלקות שלמות. אם בין העובדים שיפוטרו יש עובדת בהריון עם ותק של למעלה מ-6 חודשים, המעסיק יצטרך להגיש בקשה למשרד הכלכלה. הוא יצטרך להוכיח שהפיטורים במחלקה שלה אינם קשורים להריונה, ושהיא נכללת ברשימת המפוטרים על פי קריטריונים אובייקטיביים שאינם מפלים. אם יוכל להוכיח זאת, ייתכן שיקבל היתר, אך גם אז ייתכנו תנאים נוספים.
לעומת זאת, אם מעסיק ירצה לפטר עובדת רק כי הוא חושש שהיא תצא לשמירת הריון או לחופשת לידה, זוהי סיבה פסולה בעליל, והוא לא יקבל היתר. זוהי הפליה מובהקת הפוגעת בזכויות בהריון.
זמן להיעדרויות לבדיקות רפואיות
אחת הזכויות בהריון החשובות היא הזכות של עובדת בהריון להיעדר מהעבודה לצורך בדיקות רפואיות הקשורות להריון, ולקבל תשלום מלא עבור שעות היעדרות אלו.
כמה שעות ניתן להיעדר? זה תלוי בהיקף המשרה של העובדת:
- עובדת במשרה מלאה (מעל 174 שעות עבודה בחודש): זכאית להיעדר עד 40 שעות בחודש לצורך בדיקות הריון.
- עובדת במשרה חלקית: זכאית להיעדר מספר שעות יחסי לגודל משרתה. החישוב הוא לפי מספר שעות העבודה שהיא עובדת בפועל כפול 40 חלקי 174.
דוגמה: אם עובדת עובדת 100 שעות חודשיות, היא זכאית להיעדר עד כ-23 שעות בחודש (100 * 40 / 174). אם עובדת עובדת 180 שעות חודשיות (משרה מלאה ויותר), היא עדיין זכאית ל-40 שעות בחודש.
חשוב שההיעדרויות יהיו לצורך בדיקות הכרחיות הקשורות להריון בלבד, כמו מעקבי הריון אצל רופא נשים, בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם מיוחדות ועוד. על העובדת להודיע למעסיק מראש (ככל הניתן) על מועדי הבדיקות, ולהציג אישורים מתאימים במידה ונדרש.
זכות זו מבטיחה שזכויות עובדים בהריון יכללו גם את האפשרות לעקוב אחר תקינות ההריון ללא חשש מפגיעה בשכר או בצבירת ימי מחלה. היא מהווה חלק בלתי נפרד מההגנה על בריאות העובדת והעובר.
הקלות והתאמות בשעות ובתנאי העבודה
החוק מכיר בכך שהריון עשוי להשפיע על היכולת של עובדת לבצע את עבודתה בתנאים מסוימים, ומעניק לה זכויות להקלות והתאמות.
איסור עבודת לילה ושעות נוספות
החל מהחודש החמישי להריון (שבוע 20), עובדת בהריון יכולה לדרוש שלא לעבוד בעבודת לילה (עבודה שכללה לפחות שעתיים בין 22:00 בערב ל-06:00 בבוקר) וכן לדרוש שלא לעבוד שעות נוספות. זכויות אלו מותנות בכך שהעובדת תודיע על כך למעסיק. לאחר ההודעה, אסור למעסיק לחייב אותה לעבוד בשעות אלו. אין צורך באישור רופא לצורך מימוש זכות זו (אם כי במקרים מסוימים אישור יכול לחזק את הדרישה, למשל אם מדובר בעבודה תורנית חיונית).
זכות זו נועדה למנוע מעובדת לעבוד בשעות שעלולות להיות מתישות או מסוכנות עבורה ועבור ההריון, במיוחד בשלבים מתקדמים יותר. זוהי עוד דוגמה להגנת עובדת בהריון שניתנת על ידי החוק.
שעת היעדרות יומית בתשלום לעובדת במשרה מלאה (שעת ההריון)
עובדת שהשלימה לפחות שישה חודשי עבודה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, ואשר עובדת במשרה מלאה (לפחות 174 שעות חודשיות), זכאית, החל מהחודש החמישי להריונה, להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי משכר. זכות זו אינה דורשת אישור מיוחד, והיא נועדה לאפשר לעובדת מנוחה נוספת או גמישות לקראת סוף יום העבודה.
חשוב לדעת: זכות זו מותנית בכך שההיעדרות אינה פוגעת באופן ממשי בתפקוד מקום העבודה או ביכולת העובדת למלא את תפקידה החיוני. עם זאת, הנטל להוכיח פגיעה כזו מוטל על המעסיק, וברוב המקרים זו זכות קבועה של עובדת בהריון במשרה מלאה.
התאמת תנאי עבודה מסוכנים או מעייפים
אם תנאי העבודה עלולים לסכן את בריאות העובדת בהריון או את התפתחות ההריון, וקיים אישור רופא בנושא (למשל, איסור הרמת משאות כבדים, איסור עמידה ממושכת, חשיפה לחומרים מסוכנים, קרינה, רעידות, עבודה בגובה), על המעסיק לנקוט צעדים כדי להתאים את תנאי העבודה.
המעסיק צריך, במידת האפשר, להעביר את העובדת לתפקיד אחר שאינו מסכן אותה, לשנות את תנאי עבודתה (למשל, לאפשר לה לעבוד בישיבה במקום עמידה ממושכת), או להקל עליה (למשל, לא לחייב אותה להרים משאות). אם אין אפשרות לבצע התאמות כאלה והעובדת אינה יכולה להמשיך בעבודתה הרגילה בשל הסיכון, היא עשויה להיות זכאית לשמירת הריון (נדון על כך בהמשך).
זכות זו, המבוססת על אישור רפואי, מהווה נדבך חשוב בזכויות עובדים בהריון ומבטיחה שבריאותה ושלום הריונה קודמים לצורכי העבודה, כאשר יש לכך הצדקה רפואית.
שמירת הריון – זכות סוציאלית חשובה
לא כל ההריונות עוברים ללא קשיים. במקרים מסוימים, בשל סיבוכים רפואיים הקשורים להריון, רופא נשים ממליץ לעובדת להפסיק לעבוד ולשמור על מנוחה בבית. מצב זה נקרא "שמירת הריון". זוהי אינה מחלה רגילה שמשולמת על ידי המעסיק, אלא מצב מיוחד שמוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, והתשלום מגיע ממנו.
מהי שמירת הריון ומתי היא מגיעה?
שמירת הריון היא למעשה תקופה בה עובדת בהריון אינה יכולה לעבוד בשל מצב רפואי הקשור להריון, ויש סכנה לעובדת או לעובר אם תמשיך לעבוד. ההחלטה על שמירת הריון מתבססת על אישור רפואי מרופא נשים, המפרט את הסיבה הרפואית ואת הצורך במנוחה בבית.
כדי להיות זכאית לגמלה מביטוח לאומי בתקופת שמירת הריון, על העובדת לעמוד במספר תנאים, ביניהם ותק בעבודה וששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי במשך תקופה מסוימת (בדומה לתנאים לקבלת דמי לידה).
הזכויות במהלך שמירת הריון
הזכות המרכזית במהלך שמירת הריון היא קבלת גמלה כספית מהמוסד לביטוח לאומי. גובה הגמלה מחושב על פי השכר הממוצע של העובדת בחודשים שקדמו ליציאה לשמירת הריון (בדומה לחישוב דמי לידה).
בנוסף לגמלה הכספית, חשוב מאוד לדעת שגם במהלך שמירת הריון, העובדת מוגנת מפני פיטורים. תקופת שמירת ההריון נחשבת כתקופת היעדרות מוצדקת שאינה פוגעת ברצף יחסי העבודה. המעסיק אינו יכול לפטר עובדת שנמצאת בשמירת הריון בשל היעדרותה, והיא זכאית לחזור לעבודתה בסיום תקופת שמירת ההריון (או לצאת לחופשת לידה מיד לאחריה) מבלי שזכויותיה נפגעו.
זוהי זכות קריטית עבור עובדת בהריון שמתמודדת עם קשיים רפואיים, והיא מאפשרת לה לשמור על בריאותה ועל הריונה בראש שקט יחסי, בידיעה שיש לה תמיכה כלכלית (מביטוח לאומי) ושהגנת מקום עבודתה נשמרת.
חופשת לידה – הזכות להפסקה ולהתאוששות
לאחר תשעה חודשי הריון, מגיעה תקופת חופשת הלידה. זוהי זכות בסיסית של כל אם עובדת (וגם של אב עובד בתנאים מסוימים), המאפשרת לה להתאושש מהלידה, לטפל בתינוק החדש ולהתחיל לבנות את הקשר עמו.
אורך חופשת הלידה
אורך חופשת לידה תלוי בוותק של העובדת במקום העבודה:
- עובדת עם ותק של פחות מ-6 חודשים: זכאית לחופשת לידה באורך 15 שבועות.
- עובדת עם ותק של 6 עד 12 חודשים: זכאית לחופשת לידה באורך 15 שבועות, ומתוכם 8 שבועות ראשונים בתשלום (מדמי לידה).
- עובדת עם ותק של למעלה מ-12 חודשים: זכאית לחופשת לידה באורך 26 שבועות, ומתוכם 15 שבועות ראשונים בתשלום (מדמי לידה).
חשוב לציין שעובדת יכולה לבחור להתחיל את חופשת לידה עד 8 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער. תקופת חופשת לידה בתשלום (8 או 15 שבועות) חייבת לכלול לפחות 7 שבועות לאחר הלידה (אלא אם כן העובדת בוחרת אחרת בהודעה מיוחדת).
תשלום במהלך חופשת לידה (דמי לידה)
התשלום במהלך חופשת לידה לעובדות זכאיות אינו מגיע מהמעסיק, אלא מהמוסד לביטוח לאומי, בצורה של "דמי לידה". הזכאות לדמי לידה תלויה, כאמור, בוותק בעבודה ובתקופת תשלום דמי ביטוח לאומי שקדמה ליציאה לחופשה. גובה דמי הלידה מחושב על בסיס השכר הממוצע של העובדת בחודשים שקדמו ליציאה לחופשת לידה.
כדי לקבל דמי לידה, על היולדת (או אבי התינוק, אם הוא זה שיוצא לחופשה) להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לאחר הלידה.
שימור מקום העבודה בזמן חופשת לידה
במהלך חופשת לידה, המעסיק אינו רשאי לפטר את העובדת. מקום עבודתה נשמר עבורה. יתרה מכך, אסור לפגוע בתנאי עבודתה או בהיקף משרתה במהלך חופשת לידה בשל ההיעדרות. הזכות לשימור מקום העבודה היא חלק בלתי נפרד מזכויות עובדים בהריון ולאחר לידה.
בנוסף, עובדת רשאית, בתנאים מסוימים, להאריך את חופשת הלידה שלה מעבר לתקופה המצוינת בחוק (עד שנה מיום הלידה), אך תקופת הארכה זו בדרך כלל אינה בתשלום, והיא כפופה לתנאים מסוימים הקבועים בחוק ובהסכמים קיבוציים.
החזרה לעבודה אחרי חופשת לידה וזכויות נוספות
גם לאחר סיום חופשת לידה וחזרה לעבודה, החוק ממשיך להעניק הגנות וזכויות לעובדת בהריון לשעבר.
הגנה מפני פיטורים לאחר חופשת לידה
כפי שצוין קודם לכן, אסור למעסיק לפטר עובדת בתוך 60 ימים ממועד חזרתה לעבודה מחופשת לידה, אלא אם כן התקבל היתר מיוחד ממשרד הכלכלה. גם כאן, ההיתר יינתן רק במקרים חריגים שאינם קשורים כלל ללידה, להיעדרות או לחזרה לעבודה.
הגנה זו נועדה לאפשר לעובדת להשתלב מחדש במקום העבודה בהדרגה, מבלי לחשוש מפיטורים מיידיים בשל ההיעדרות הממושכת או השינויים בסטטוס האישי שלה.
הזכות לחזור לתפקיד דומה
עם החזרה מחופשת לידה, העובדת זכאית לשוב לעבודתה באותו מקום עבודה, בתפקיד דומה ככל הניתן לתפקיד שמילאה לפני שיצאה לחופשה, ובתנאי העסקה שאינם פחות טובים. המטרה היא שההיעדרות לא תפגע במעמדה או בתנאי עבודתה של העובדת.
שעת הורות (בעבר: שעת הנקה)
עובדת שהשלימה 12 חודשי עבודה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה עד יציאתה לחופשת לידה, זכאית במהלך ארבעת החודשים הראשונים מיום חזרתה לעבודה, להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי שכר. זכות זו ידועה בכינויה "שעת הורות" או "שעת הנקה", והיא ניתנת גם אם העובדת אינה מניקה בפועל, וגם לאב אם הוא זה שיצא לחופשת לידה.
שעת הורות זו מאפשרת גמישות מסוימת בשגרת היום, בין אם לצורך טיפול בתינוק, מנוחה או סידורים אחרים. זוהי זכות חשובה שמכירה בקשיים הראשוניים של החזרה לעבודה לאחר לידה.
ישנם הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה בענפים מסוימים המאריכים את תקופת שעת ההורות מעבר לארבעה חודשים, ולכן כדאי לבדוק גם זכויות נוספות שעשויות לחול ספציפית על מקום העבודה.
מה עושים אם מרגישים שזכויות נפגעו?
לצערנו, לא תמיד זכויות עובדים בהריון נשמרות כהלכה. אם עובדת בהריון (או לאחר לידה) מרגישה שזכויותיה נפגעו, או שנקלעית למצב שאינה בטוחה לגבי זכויותיה, יש מספר צעדים שניתן לנקוט:
- פנייה למעסיק: במקרים רבים, אי-הבנה היא המקור לבעיה. פנייה מסודרת למעסיק, עם הסבר על הזכות הרלוונטית (רצוי לגבות בחוק), יכולה לפתור את העניין במהירות.
- פנייה למשרד הכלכלה (זרוע העבודה): אגף ההסברה והאכיפה בזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה אחראי על אכיפת חוקי עבודה, כולל חוק עבודת נשים. ניתן לפנות אליהם לקבלת מידע, הבהרות, ואף להגיש תלונה רשמית על הפרת זכויות. מפקחי עבודה יכולים לחקור את המקרה ולנקוט צעדים נגד מעסיקים מפרים.
- בדיקת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה: ייתכן שבענף או במקום העבודה חלים הסכמים או צווים המעניקים זכויות נרחבות יותר מאשר החוק. כדאי לבדוק זאת (למשל, דרך האיגוד המקצועי אם קיים).
- פנייה לאיגוד מקצועי: אם העובדת חברה בארגון עובדים, האיגוד יכול לסייע בהבנת הזכויות ובפנייה למעסיק, ואף לייצג אותה מולו.
- קבלת ייעוץ משפטי: במקרים של פיטורים שלא כחוק, או הפרות זכויות מהותיות, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך דין יכול להעריך את הסיכויים בתביעה משפטית ולייצג את העובדת בבית הדין לעבודה. החוק מאפשר קבלת פיצויים משמעותיים במקרים של פיטורים והפליה בניגוד לחוק.
חשוב לזכור שזכויות עובדים בהריון אינן המלצה אלא חובה חוקית, וקיימים מנגנונים לאכיפתן.
סיכום: לדעת את הזכויות – זה חשוב
הריון הוא תקופה מיוחדת, והחוק בישראל מכיר בצורך להעניק הגנת עובדת בהריון מיוחדת בתקופה זו ולאחר הלידה. הכרה זו מתבטאת במגוון זכויות בהריון: החל מהגנה חזקה מפני פיטורים והפליה, דרך זכויות להיעדרויות בתשלום לצורך בדיקות הריון, הקלות בשעות עבודה בהריון (איסור לילה ושעות נוספות, שעת היעדרות למשרה מלאה), התאמות בתנאי עבודה, זכות לשמירת הריון בתשלום מביטוח לאומי, וכמובן חופשת לידה ארוכה שבמהלכה מקום העבודה נשמר, וזכויות לאחר החזרה לעבודה כמו הגנה נוספת מפני פיטורים ו"שעת הורות".
הבנת זכויות עובדים בהריון היא כוח. היא מאפשרת לעובדת לדעת מה מגיע לה, לעמוד על זכויותיה במידת הצורך, ולעבור את התקופה המאתגרת והמרגשת בביטחון. מומלץ לכל עובדת בהריון להכיר את החוק (חוק עבודת נשים הוא המקור העיקרי), לשאול שאלות במקום העבודה (במצבים לא מורכבים), ובמקרים מורכבים יותר לפנות לייעוץ מקצועי. גם מעסיקים צריכים להכיר את החוק היטב כדי לפעול כשורה ולמנוע הפרות לא מכוונות.
זכויות עובדים בהריון הן חלק מההגנה החברתית על משפחות עובדות בישראל. מימושן הנכון משרת הן את העובדת והן את מקום העבודה, שכן סביבת עבודה תומכת ומכבדת היא סביבה יעילה ובריאה יותר לכולם.
